קומפוסט בבית: איך מתחילים צעד אחר צעד
קומפוסט בבית: מה מכניסים, מה לא, איך בונים שכבות ומתי הוא מוכן. מדריך מעשי למתחילים לפי הנחיות העירייה והמשרד להגנת הסביבה, צעד אחר צעד.
אילוסטרציה (AI)
כדי להתחיל קומפוסט בבית צריך מכל, שכבת גזם גס בתחתית, שאריות של מזון צמחי בלבד וחומר יבש שמכסה אותן. אחר כך מערבבים מדי פעם וממתינים. זה לא מסובך כמו שזה נשמע, ואפשר להתחיל בקטן ולהשתפר תוך כדי תנועה.
בכתבה הזאת נעבור על ההתחלה לפי הנחיות עיריית תל אביב-יפו, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לאיכות הסביבה, ונראה מה נכנס, מה נשאר בחוץ ואיך מזהים שהקומפוסט מוכן.
למה בכלל קומפוסט
לפי עיריית תל אביב-יפו, בישראל נקברים מדי שנה כ-4.8 מיליון טון פסולת ביתית, וכארבעים אחוז ממנה הם פסולת אורגנית: שאריות מזון, ירקות, קליפות, ניירות ופסולת גינה. כלומר חלק גדול ממה שיוצא מהבית בשקית האשפה הוא חומר שאפשר להחזיר לאדמה.
העירייה מעריכה שקומפוסטר ביתי יכול למנוע הטמנה של כטון פסולת אורגנית לכל משפחה בשנה. גם לפי מדריך של המשרד לאיכות הסביבה, הכנת קומפוסט בבית מקטינה את כמות הפסולת הביתית שמגיעה למזבלה.
מה נכנס לקומפוסטר ומה נשאר בחוץ
הכלל של העירייה פשוט: שאריות של מזון צמחי בלבד. זה אומר קליפות ושאריות של פירות וירקות, וגם קליפות ביצים.
מה לא מכניסים? שאריות מהחי, וכלים חד-פעמיים. העירייה מדגישה שזה נכון גם לכלים שמסומנים כמתכלים. אם יש ספק, עדיף להשאיר בחוץ ולזרוק לפח הרגיל.
יש כאן גם היגיון של סדר. בהגדרה של החוק, הפרדה במקור היא איסוף נפרד של פסולת אורגנית בכלים ייעודיים, שאסור להשליך אליהם פסולת שאינה אורגנית. בבית זה מתורגם לכלל קל: מה שבפח של הקומפוסט הוא אורגני, ושום דבר אחר.
להכין פינה במטבח
המשרד להגנת הסביבה ממליץ להפריד קליפות פירות וירקות ושאריות מזון אחרות מהפסולת הרגילה, ולשים אותן בפח נפרד לקומפוסט. בפועל כדאי להקצות במטבח כלי קטן אחד, במקום נוח ליד משטח העבודה, ולהעביר ממנו את התכולה לקומפוסטר מדי פעם.
כשהכלי נמצא ממש ליד הידיים, ההרגל נקבע מהר יותר. וכשכל בני הבית יודעים מה מותר ומה אסור להכניס אליו, פחות מתבלבלים.
מתחילים מלמטה: שכבת גזם גס
המדריך של המשרד לאיכות הסביבה ממליץ להתחיל בהנחת שכבה של גזם גס בתחתית המכל. המטרה היא לאפשר ניקוז של נוזלים ואוורור של הערימה מלמטה.
אפשר להשתמש בענפים שנגזמו בגינה. זו שכבת בסיס שמשאירה מרווחים, ובלעדיה הערימה עלולה להישאר רטובה ודחוסה.
אוכל ירוק, חומר יבש
זה הצעד שאנשים הכי נוטים לדלג עליו, והוא חשוב. לפי העירייה, אחרי שמוסיפים שאריות אוכל מכסים אותן בחומר יבש. החומר היבש יכול להיות:
עלים
דשא קצוץ
ענפים רכים
נייר קרוע
עיתון חתוך
הכמות צריכה להיות בנפח דומה לנפח השאריות שהוספתם. כלומר, אם הכנסתם דלי קטן של קליפות, מכסים בערך בנפח דומה של חומר יבש.
כדאי לשמור בצד, ליד הקומפוסטר, קופסה או שק עם עלים יבשים או נייר קרוע. כך כשמגיעים עם הקליפות, החומר היבש כבר בהישג יד ואין תירוצים.
ערבוב, חום וסבלנות
לפי המדריך של המשרד לאיכות הסביבה, מומלץ לערבב את הערימה מדי פעם כדי לשפר את האוורור. הערבוב מביא אוויר פנימה, והאוויר חשוב לתהליך.
המדריך מציין גם שחום במרכז הערימה, של עד 60 מעלות צלסיוס, מסמן שהתהליך מתקדם. אז אם הערימה חמה מבפנים, זה סימן טוב ולא תקלה.
איך יודעים שהקומפוסט מוכן
המדריך נותן כמה סימנים ברורים. קומפוסט מוכן:
אינו חם
אין סביבו זבובים
לא צומחים בו עשבים
אינו מפיץ ריח לא נעים
זה מבחן קל לביצוע: אם הערימה עדיין חמה או שיש סביבה זבובים, היא עוד בדרך. אין טעם למהר.
מה עושים עם התוצר
המדריך של המשרד להגנת הסביבה ממליץ להשתמש בקומפוסט הביתי לדישון גינת הירק הפרטית, ולהימנע משימוש בדשנים כימיים. מי שאין לו גינת ירק יכול להשתמש בו בעציצים או בערוגות נוי, כל עוד הוא באמת מוכן לפי הסימנים שלמעלה.
ומה לגבי החוק
בנוסח החוק שפורסם באתר הכנסת מוגדרת הדשנה ביתית כהדשנה בחצר בית מגורים מפסולת אורגנית, שבה הכמות היומית אינה עולה על 1,000 קילוגרם. קומפוסטר של משפחה רגילה רחוק מאוד מהכמות הזאת, אבל טוב לדעת שיש הגדרה ברורה לפעילות הזאת.
המשרד לאיכות הסביבה מסייע לרשויות המקומיות בהדרכה ובתקציבים. אם אתם מתעניינים בקומפוסטר, כדאי לבדוק מול הרשות המקומית שלכם אם יש לה הדרכות או מענה בנושא.
סיכום קצר להתחלה
מכל, גזם גס בתחתית, שאריות צמחיות בלבד, כיסוי בחומר יבש בנפח דומה, ערבוב מדי פעם וסבלנות. ככה מתחילים, ומשם הדרך רק משתפרת.
שאלות נפוצות
מה מותר להכניס לקומפוסטר הביתי?
לפי עיריית תל אביב-יפו, שאריות של מזון צמחי בלבד: קליפות ושאריות פירות וירקות וקליפות ביצים. יש להימנע משאריות מהחי ומכלים חד-פעמיים, גם כאלה שמסומנים כמתכלים.
איך מכסים שאריות אוכל בקומפוסטר?
לפי העירייה, מכסים אותן בחומר יבש כמו עלים, דשא קצוץ, ענפים רכים, נייר קרוע או עיתון חתוך, בכמות בנפח דומה לנפח השאריות.
איך אפשר לדעת שהקומפוסט מוכן?
לפי המדריך של המשרד לאיכות הסביבה, קומפוסט מוכן אינו חם, אין סביבו זבובים, לא צומחים בו עשבים והוא אינו מפיץ ריח לא נעים.
במה מתחילים בתחתית המכל?
המדריך של המשרד לאיכות הסביבה ממליץ להניח בתחתית שכבה של גזם גס. היא מאפשרת ניקוז של נוזלים ואוורור של הערימה מלמטה.
מקורות
עיריית תל אביב-יפו – קומפוסטרים · המשרד להגנת הסביבה – מדריך לאורח חיים מקיים (אוגוסט 2008) · הכנסת – נוסח חוק (קובץ מס' פנימי 477324) · המשרד לאיכות הסביבה – קומפוסט בחצר הבית, הנחיות למשתמש
הדיון על הכתבה הזו מתקיים בקבוצת ״סימן שאתה מאריאל״. יש לכם מידע נוסף? שלחו לדסק.

8








